על הבשר לבדו

הרשומה הזו של דרור בורשטיין, הזכירה לי משהו שרציתי לכתוב עליו מזמן כי היא נוגעת בשורשי התרבות המערבית. דרור מתרכז בדגים, לגיוון התרכזתי בבשר

מיתוס אנגלי מספר שהדיאטה האנגלית מבוססת על בשר ומעט מאוד ירקות. הציור המפורסם של ויליאם הוגארת "O the Roast Beef of old England" (1748 (, לועג לצרפתים המורעבים המכרסמים בצלים ולחם דל לעומת האנגלים הקרניבורים.

אכילת בשר היא חלק מהמורשת האבולוציונית של בני האדם. מחקרים שנערכו בשנות ה- 2000 הראו ששימפנזים, הפרימטים קדומים הקרובים אלינו, משלימים את הדיאטה הצמחונית שלהם באכילת בשר *. זכרים של שימפנזים, צדים קופים קטנים ומחלקים את הבשר בכדי ליצור קשרים חברתיים בתוך הקבוצה ובכדי למשוך נקבות.

גם בחברה האנושית בימנו, בשר מסמל הצלחה ושפע וברוב החברות אכילת בשר בחברותה מהווה בסיס ליצירת קשרים הדוקים. מאידך כיום יש מעט מאוד אנשים ניטרליים לגבי בשר. מהמאה ה – 18 הבשר מעורר מחלוקות מוסריות והוא מקור לבוז. מזון יוקרה נערץ שלמולו מעמידים מליוני בעלי חיים כלואים במכלאות סגורות, מפעלים שחולשים על שטחים נרחבים, פגיעה באוזון, הרג מאסיבי ומחלות שמתפשטות לבני האדם, הם רק חלק מהאספקטים שנגזרים מתרבות הקרניבורית.

בשר מופיע ביצירות אמנות לא מעטות, אולם היצירה המשמעותית שהשפיעה על דורות של צופים ואמנים היא יצירה מסתורית ומתעתעת של רמברנדט.

נוכחות אלוהית בעולם גשמי

בשנת 1655 צייר האמן ההולנדי רמברנדט ציור במיימדים צנועים של שור שחוט. יצירה אניגמטית בהקשר הכולל של עבודתו.השור השחוט תלוי בחדר אפל, ראשו ערוף והוא מואר ממקור לא ידוע. מאחוריו ניתן להבחין בדמות אישה המציצה לחדר.

את הציור הוא יצר בתקופת האבל שלו על אישתו ושני ילדיו. רבים תהו על המסר אותו ביקש רמברנדט האמן הדגול להעביר. האופן שבו השור תלוי, מזכיר את צליבת ישו, והאור המיסתורי מייצרים אווירת קדושה. האלוהות והנוכחות האלוהית בעולם הגשמי כי הרי זו אמיתה אוניברסלית שכולנו בשר ודם יום אחד נמות.

משיחות הצבע הגסות מייצרות מקצב, כמעט שיר הללויה.

פגיעות ושבירות אנושית

סוטין חיים (Soutine), הושפע מציורו של רמברנדט. הפגר שאצל רמברנדט היו לו אסוציאציות דתיות כמעט, מעומת עם תפיסות המציאות של המאה ה- 20 המציבה במרכז את הפגיעות והשבירות האנושית.עבור סוטין הקיום האנושי במאה ה- 20, הוא קיום אלים, פצע פתוח ומאבק תמידי לשרידות. סוטין כנראה הושפע גם מההיסטוריה האישית שלו ומאבקו להתקיים.

ניוון ארצי וריקבון מוסרי

תילי מילים נכתבו על הציור של פרנסיס בייקון (Francis Bacon) , Figure with meat . בייקון שהוטרד מגורל האנושות המיוסרת שלאחר מלחמת העולם השניה, יצר פראפרזה גרוטסקית ומזעזעת לציורו של ולאסקאז Portrait of Pope Innocent X.

 

האפיפיור אינוצנטיוס ה- 10, יושב בין פגרי בשר שחוט המתכתבים עם ציוריהם של רמברנדט וסוטין. הצופה יכול לבחון בין 2 פרשנויות אפשריות: האפיפיור כקצב מושחת או האפיפיור, נציגו של אלוהים על  הארץ כחיה שחוטה התלויה מאחוריו. בניגוד לבשר שמופיע בציור בציורי ואניטס או מומנטו מורי של טבע דומם, המפארים את אירעיות החיים והסכנות שבחיים חושניים ונהנתנים, הבשר אצל בייקון הוא סמל לריקבון ולניוון הארצי, חושניות הבשרים ואף רמז לגיהנום האנושי.

הויכוח על צריכת בשר, התועלות שלו למול הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ממשיך גם כיום בטונים גבוהים וצורמים יותר מתמיד. למרות זאת עד שנת 2000 קצב ייצור הבשר עלה ב- 70 אחוזים**. אין לי ספק שמקומו המשמעותי בתרבות האנושית אינו הולך להשתנות ( ורק בכדי להוכיח את הטענה שלי, ראו את הטוסיק של לידי גאגא עטוף (פחות או יותר) בשימלת בשר חי בטקס פרסי ה- MTV לשנת 2010)

* מתוך מחקר "Eating Meat: Evolution, Patterns, and Consequences", Vaclav Smil,  2002

** שם